חופש , איזה כייף ?!₪&@₪((;ילדים צורחים, משתוללים, משתגעים, ״אמא אמא אמא״ אלף פעם ביום ואני ,האיש עם ההיפר סנסיטיביטי מתחת לעור בקריסת מערכות . היה איזשהו רגע שלשום שאמרתי לעצמי ״גלי, את חווה אירוע מוחי״ חחחחח לגמרי פיצוצים בראש, זרמים, שוקים חשמליים , מה לא ?! איזו יציאה משגרה, האמת , החגים יצאו לי מכל החורים והסינוסים האפשריים . לרגע עצרתי ואמרתי די , אני אמא נוראית , צועקת , מאבדת את הסבלנות , האוצרות הקטנים האלה , שאני קוראת להם ילדיי הם יצורים נפלאים כשהם ישנים או עם הבייביסיטר. פתאום מייקל ג׳קסון שטילטל את התינוק שלו במרפסת לא נשמע כמו משהו דרמטי או הזוי מדי . שיואווו הצילו!!!!!! איפה המניאק שהמציא את החופש הגדול , הצמיד לו עוד חודש חגים בהפרש של חצי חודש , איפה הוא ? בטח שאף אחד לא יודע על מקום הימצאו ,מישהי כבר טרחה להעלים אותו לפניי. האמת יש בזה משהו כייפי ביציאה מאיזון, פתאום אני מעריכה את כל הרגעים הטריוויאלים - כמו : גיחה לשירוקלחת, קפיצה לסופר זה הצימר החדש ״אחוזת סופר״ חחחחח (לא רק אחוזת טירוף) , נסיעה ברכב לטיפול אצל לקוח, שטיפת רצפה בבית (זמן איכות בזוגיות עם המגב) . תגידו אם אני אהפוך את היצורים הקטנים מהרגליים כמו עטלפים זה יהיה נורא ? אז איפה הסבלנות, גלי, תנשמי, נשימות לתוך ה״הארה״ הבטן התחתונה , ״סתמי נחיר ימין , נחיר שמאל״ ( כמו ביוגה - ככה נטע אומרת , המורה, אז נטע סתמי את טוב? זה לא עוזר לי בחוה׳מ סוכות) . מה אתם אומרים ? זה ייגמר ,נכון? אני לא אמות מזה ? אני עדיין אמא טובה נכון ? כלומר , כל אמא טובה חייבת ברפרטואר שלה כמה צרחות, קללות מתונות ונפנופי ידיים ... אז סבבה , אני בסדר, קונפורמיסטית לגמרי, אפילו מיסיונרית . המשך חג שמח .
|
;){kind=link}