אז נכון תמיד פינטזתי על שוקו חם ואהבה מתחת לפוך, אך היא הגיעה בצורות שונות, שני ילדים קורעים את עור התוף, מתחת לפוך - מרפק באף, משיכת שערות, רומנטי לאללה....
אבל....משהו בי לא איבד תקווה! אני יודעת שהאהבה שלי נמצאת , היא שם, מחכה לי ואני לה. בינתיים אני לומדת יותר לאהוב את עצמי , לפעמים נגמרת לי הסבלנות כי די לא רוצה לבד, קח את כולי ונעוף ביחד למחוזות רחוקים....
אז זהו , שכניראה דרושה פה המתנה והלב לפעמים מצטמק מכאב וגעגוע למשהו שהוא לא מכיר ושלא באמת היה לו כזה, אבל אני יושבת לי בתוך "גלים" של קלפים ואומרת, זהו חלאס מהם תבוא התשובה- האביר שלי הוא נמצא ...איפה ? ואז "דרך" על הדרך שעלי לעבור, "מגנט אנושי" סבבה אני יודעת שאני ממגנטת למותתתתתת, "מתכת" - קרה...בלה בלה , הבנתי יופי, תנו לי משהו "חם" , לוהט כזה שיבוא ויעטוף....
אז כרגע אני בגלים, גלים של הרפייה, המתנה, של אפור חורפי כזה ואני מקווה שאת החורף הזה מתחת לפוך אזכור כחורף הכי טוב בחיי.

