גלים של זרות

היי מכירים את זה שהחיים עצובים לפעמים ?

איך זה שאדם שהיה קרוב אלינו הופך לזר ואכזר?

מישהו שחיבקנו, אהבנו, בטחנו, אפילו טיפחנו זולל לנו אנרגיה, מנסה לפגוע, מדבר אלינו בצורה לא יפה, מפתיע לרעה.

הרגעים האלה שמורידים אותי בקלות לרצפה, גורמים לי לחשוב שבעצם לא כל האנשים נולדו טובים.

שיחה נמוכה, מילה לא במקום ומייד בא לי לערוף ראש בכייף, אולי אפילו להצטרף לדאהש ולעשות את זה על בסיס קבוע .

צהריים שלמים פגעו בילדה הקטנה שבי, שאין לה שום פילטר, שום הפרדות ואני רק בכי ובכי, בלי יכולת להירגע.

פגעו בי, בגלי הקטנה, האוהבת, החמלה, השופעת בטוב ובנתינה , כן כן בקלות ....בקלילות יתרה אפילו.

ואז הגיע טלפון ממלאכית שנשלחה להציל אותי במשימה חשאית של היקום "קלפי המודעות שלך, הם יצירת מופת"! ואני חצי בוכיה מקשיבה ומגייסת את גלי, האשה הבוגרת, המהממת, השולטת בחייה, המסננת אורחים לא קרואים ושוב עולה חיוך מוכר מבעד לדמעות.

פתאום נשלחת אלי הודעה טראראראם.......דופק על מאתיים קמ"ש "השכב"ה עם האופנוע של הלב...(סרט מתח של היצ'קוק) "מהיום את אדם זר בשבילי".....

דממה נופלת בעברו השני של הפון (שזה אצלי בעצם). "אלו מילים קשות" אני אומרת לעצמי, אבל רגע! הן לא מנוקדות.....זר? זר פרחים אולי ?

כן, זה גדול ! "מהיום את אדם זר פרחים בשבילי" חחחחחח אויש זה נפלא אני מתגלגלת מצחוק, איזה כייף, המצחיקה חזרה! גלי שלי, הגדולה מהחיים, ההומוריסטית, זו שיודעת להפוך כל כאב לצחוק, הנה היא! והיא עכשיו לא פחות ולא יותר זר ענק של פרחים.

תודה חבר יקר, שולחת לך חזרה זר של לבבות, שוקולדים, פרחים ומרציפנים....זר של פגזים,מסמרים,טילים, רובים, רקטות, קסאמים (מה שבא לך בעצם) רק תבחר!

היה שלום מרחוק וזה ממש לא בצחוק :)